ע"מ 42893-03-16

תקציר

פסק הדין דן בערעור של שומה שערך פקיד השומה נגד נישום שספריו נפסלו לשנים 2011 עד 2013. הנישום הפעיל שני עסקים: הפעלת אספרסו ברים בגני אירועים ומכירת כריכים. המחלוקת העיקרית הייתה לגבי עלויות החומרים לכל עסק, שנקבעו על ידי פקיד השומה על 35% לעסקי האספרסו בר ו-33% לעסקי הסנדוויצ'ים. הנישום טען כי אחוזים אלה נמוכים מדי ויש להגדילם ל-56% ו-45% בהתאמה. השופט סקר את הראיות ואת החקירות הנגדיות שהציגו הצדדים. באשר לעסקי האספרסו בר, חישוביו של המשיב היו פגומים, והשופט מצא עמם מספר בעיות. ראשית, שיעורי הצריכה של כוסות קפה התבססו על תצפיות שלא ניתן היה לאמת ואף הודו שאינן מדויקות על ידי עדי המשיבים. שנית, חוות דעתו של הכלכלן עליה הסתמך המשיב במידה רבה לא הייתה מבוססת דיה, והוא קיבל באופן עיוור את עמדת המערער לגבי נתון ספציפי ללא בדיקה או אימות עצמאיים. שלישית, חלק מהמוצרים שנצרכו במהלך פעילות העסק לא נלקחו בחשבון להערכת המשיב, לרבות סירופ ובוחשנים. לעומת זאת, חוות דעת המומחה שהציגה המערערת, אף שנערכה על אירוע בודד בלבד, נחשבה לשיטה פשוטה ונקייה מטעויות יותר. עם זאת, מאחר שהמערער נמצא בלתי אמין, וגודל המדגם היה קטן מדי, השופט לא אימץ את דמותו של המערער כמוחלטת. במקום זאת, השופטת השתמשה בשיקול דעתה כדי לקבוע את אחוז עלות החומר על 30% לעסקי האספרסו בר. באשר לעסקי הסנדוויצ'ים, השופט לא מצא עילה להתערב בהערכת המשיב, שכן המערער לא הציג כל ראיה שתתמוך בטענותיו. לפיכך נדחה הערעור על השומה בדבר עלות החומרים בעסק זה. השופט דחה גם את הערעור על הערכת הפרשי ההון הבלתי מוסברים, שכן המערער לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בהסבריו, ונטל ההוכחה מוטל עליו. לבסוף, מאחר שהמערער הודה בהעלמת הכנסות וספריו נפסלו, נדחה גם הערעור על קנס הגירעון. לסיכום, השופט קיבל חלקית את הערעור, והורה למשיב לתקן את השומה כך שתשקף אחוז עלות חומר של 30% לעסקי האספרסו בר. כן חויבה המערערת לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.