סע"ש 78884-01-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה בנוגע לבקשת פסלות שופט, המבוסס אך ורק על הנתונים שהוצגו: **נושא ההחלטה:** בקשת פסלות שופט שהוגשה על ידי הנתבעת 2 (להלן: "המבקשת") בבית הדין האזורי לעבודה. **עיקרי הבקשה:** המבקשת עותרת לפסילת השופטת מלדון בתיק, בטענה כי "נעולה בדעתה" ובשל כך קיימת "חשש ממשי למשוא פנים". נימוקיה העיקריים של המבקשת כוללים: 1. **קבלת החלטות לרעת הנתבעות:** המבקשת טוענת כי השופטת קיבלה החלטות שונות שהינן לטובת התובעת ולרעת הנתבעות, ובפרט חיובן בהוצאות. 2. **אי הכרעה בבקשת סילוק על הסף:** המבקשת טוענת כי בקשתה לסילוק התביעה על הסף לא הוכרעה כראוי. 3. **טענות ביחס לדיון המוקדם (2.11.25):** * התבטאות "מיוחסת למותב" (השופטת). * אי רישום חישובים והצעת פשרה בפרוטוקול. * לחץ לביצוע תשלומים על סמך טענות חדשות של התובעת. * השארת עיקרי המחלוקות ללא פתרון בתום הדיון. **עמדת התובעת:** התובעת מתנגדת לבקשת הפסלות, וטוענת כי: * אין עילת פסלות. * הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, סמוך לדיון ההוכחות, משיקולים טקטיים ולצורך עיכוב ההליך. * הטענות מוכחשות. * חוסר שביעות רצון מהחלטות שיפוטיות אינה מהווה עילת פסלות. * התנהלות בית הדין, לרבות ביצוע חישובים וניסיון פשרה, הייתה עניינית, והמבקשת אף הודתה לשופטת על כך. **החלטת בית הדין (עיקרי הדיון וההכרעה):** בית הדין דוחה את בקשת הפסלות. הנימוקים העיקריים לדחייה: 1. **שיהוי ניכר (סעיף 8):** הבקשה הוגשה באיחור משמעותי, כאשר רוב האירועים הנטענים התרחשו מספר חודשים קודם לכן. תקנה 112ב' לתקנות בית הדין לעבודה קובעת כי יש להעלות טענות פסלות מיד לאחר היוודע עילת הפסלות, או בתחילת הדיון. המבקשת נמנעה מלהעלות את הטענות במרוכז אלא חיכתה עד קרוב לדיון ההוכחות, תוך שהתנהלותה לאורך ההליך (הגשת בקשות, אי העלאת טענת הסילוק) מצביעה על הסכמה עקרונית לדון בעניינים הללו במסגרת ההליך העיקרי. 2. **מבחן אובייקטיבי לעילת פסלות (סעיף 6):** בית הדין הדגיש כי עילת הפסלות נבחנת במבחן אובייקטיבי, ולא על פי תחושתם הסובייקטיבית של בעלי הדין. נדרשות ראיות משמעותיות להוכחתה. 3. **התבטאויות והתנהלות בדיון המוקדם (סעיפים 9, 15):** * הטענות ביחס להתבטאויות אינן בעלות אופי מובהק ונחרץ כנדרש לצורך פסילה. * המבקשת לא הציגה ראיות משמעותיות לטענותיה, ואף העלתה טענות סותרות (למשל, טענה שלא נדונה בקשת הסילוק, לצד טענה להתבטאות על "הורדתה" מההליך). * התנהלות השופט בדיון המוקדם, כולל ניסיון לגיבוש פשרה, שיקוף סיכונים וסיכויים, והבעת הערכה לכאורה, אינה מהווה עילת פסלות. פסיקה רבת שנים קובעת כי הליכי פשרה וניסיון לייעול הליך אינם מבססים חשש למשוא פנים או נעילת דעת. 4. **התנהלות ביחס לבקשת סילוק על הסף (סעיפים 10-14):** * בקשת הסילוק הוגשה, אך המבקשת עצמה לא עמדה על קבלת החלטה בעניינה לאחר ה-12.5.25, אף שבית הדין התייחס לבקשות אחרות. * התנהלות המבקשת לאורך ההליך, לרבות הגשת חומרים נוספים לאחר הדיון המוקדם מבלי להזכיר את בקשת הסילוק, מצביעה על כך שניתן היה להסיק הסכמה לדון בעניינים אלו בהליך העיקרי. * לא נמצאה הימנעות מכוונת של בית הדין מהכרעה, אלא שהמבקשת לא עמדה על כך. בית הדין מבהיר כי ייתן החלטה בעניין בקשת הסילוק עוד קודם לדיון ההוכחות. 5. **חישובים והצעות פשרה (סעיפים 16-20):** * ביצוע חישובים בדיון המוקדם נעשה בהסכמה דיונית, כחלק מניסיון לקידום פשרה. * החישובים נעשו מתוך הנחה לטובת המבקשת, במטרה לקדם את הבירור. * הופעת סכומים בפרוטוקול והיעדר סכום פשרה סופי אינם מהווים עילה לפסלות. 6. **החלטות דיוניות (סעיף 21-24):** * החלטות דיוניות, גם אם נראות למבקשת שגויות או לטובת הצד השני, אינן מהוות עילת פסלות בפני עצמן, כל עוד אין בהן כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים. * המבקשת לא ערערה על ההחלטות הדיוניות. * גם ההחלטות האחרות שהתקבלו (לגבי מחיקת קטעים, תיקון כתב תביעה, קבלת תדפיסי עו"ש) לא מעידות על העדפה של התובעת. 7. **גובה ההוצאות (סעיף 25):** חיוב בהוצאות בסך 1,500 ₪ עבור שלוש בקשות אינו חריג, ובתי המשפט העליון דחו בקשות פסלות שנשענו על גובה הוצאות שנפסקו. **החידושים והעקרונות המשפטיים העולים מההחלטה:** * **החלת מבחן אובייקטיבי מחמיר על טענות פסלות (סעיף 6):** בית הדין מדגיש את הצורך בראיות משמעותיות להוכחת עילת פסלות, ודוחה התבססות על תחושות סובייקטיביות של בעל דין. * **הגנה על הליך הפשרה (סעיפים 16-17, 20):** ההחלטה מהווה חיזוק לעיקרון כי דיון מקדמי לצורך גיבוש פשרה, כולל הבעת עמדה ראשונית, שיקוף סיכונים וסיכויים, וביצוע חישובים, אינו פוסל את השופט מלדון בתיק. הפסיקה מפרידה בין הערכה ראשונית בשלב הפשרה לבין קביעה משפטית סופית. * **דרישת חקירה והצגת ראיות (סעיף 9):** המבקשת נדרשת להציג ראיות ממשיות לטענותיה, ולא להסתפק בפרשנויות או טענות סותרות. * **התנהלות בעלי דין כאינדיקציה להסכמה (סעיפים 8, 14):** בית הדין רואה בהתנהלות בעל הדין לאורך ההליך, לרבות הימנעות מהעלאת טענות מסוימות או עמידה על קבלת החלטות, כאינדיקציה להסכמתו לדון בעניינים אלו במסגרת ההליך העיקרי. * **טיפול בטענות פסלות מטעמי שיהוי (סעיף 8):** הדגשת החשיבות של העלאת טענות פסלות במועד, מיד עם היוודע עילתן, ואזהרה מפני "צבירת טענות" להעלאה במרוכז. * **הבחנה בין החלטות דיוניות לפסלות (סעיף 21):** ההחלטה מבהירה כי חילוקי דעות או אי שביעות רצון מהחלטות דיוניות, כשלעצמן, אינם מהווים עילת פסלות, אלא אם הן מעידות באופן ברור על חוסר אובייקטיביות. * **השלכות של אי-הכרעה בבקשת סילוק (סעיף 14):** בית הדין מבהיר כי גם אם בקשת סילוק לא הוכרעה, הדבר לא בהכרח מעיד על פסלות, במיוחד כאשר בעל הדין לא עמד על ההכרעה, והדבר עשוי להידון בהמשך. **מסקנה:** בית הדין דחה את בקשת הפסלות הן בשל שיהוי ניכר, והן לגופה, תוך שהוא מבהיר כי לא נמצאה כל עילה המצביעה על חשש ממשי למשוא פנים או על נעילת דעת השופטת. ההחלטה מחזקת עקרונות סדרי דין, לרבות חובת ההתנהלות בתום לב, הצגת ראיות, העלאת טענות במועד, והבחנה בין הליך פשרה לבין קביעה שיפוטית.