רע"א 1529/14

תקציר

השופט דחה את בקשת רשות הערעור. הבקשה, בגלגולה השלישי, אינה מעלה עניינים בעלי חשיבות ציבורית מעבר לאינטרסים של הצדדים המעורבים, ואין בה כל חשש לעיוות דין. המבקש טען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי סותר את הפסיקה הקיימת, אך השופט מצא כי לא כך הדבר. השופט ציין כי פסיקת בית המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם החלטות קודמות בנושא ואינה סותרת את עקרון הבדיקה האובייקטיבית של פגיעה בקרקע. טענות המבקש נמצאו כהתנגדויות גרידא להחלת עיקרון זה, שלדעת השופט לא נפלו בו טעויות משפטיות. עוד הדגישה השופטת כי החלטת בית המשפט המחוזי הייתה מוצדקת על יסוד עובדות המקרה, לרבות בקשת המבקש להיתר, התועלת הכלכלית שהפיקו ממנו והאיסור הזמני על שימוש למגורים בקרקע. עוד ציינה השופטת כי טענות המבקש לא שקלו את מלוא השלכותיו של ההיתר ואת עליית ערך הקרקע הנובעת ממנו. משכך, הבקשה נדחתה, והמבקש חויב בהוצאות המשיב בסך 7,000 ₪.