ע"ו 37345-05-13

תקציר

המערער, חייל משוחרר שנפצע במלחמת יום הכיפורים, ביקש להגדיל את קצבת הנכות שלו. הוא טען כי מצבו עומד בקריטריונים לשיעור נכות גבוה יותר, שכן רגליו נפגעו קשה, כאשר רגל ימין נקטעה מתחת לברך ורגל שמאל הותאמה לקטיעה מעל הברך. עם זאת, הוועדה הרפואית העליונה דחתה את ערעורו, מה שהוביל אותו לבקש שיעור נכות גבוה יותר בבית המשפט. השאלה העיקרית הייתה האם מצבו של המערער נופל בגדרן של התקנות הרלוונטיות המסדירות קצבאות נכות מיוחדות. בית המשפט צידד בוועדה הרפואית וציין כי המערער לא עמד בקריטריונים לקטיעת שתי הגפיים התחתונות, והערכת הוועדה לגבי יכולתו לתפקד הייתה סבירה. השופט הכיר בחומרת פגיעותיו של המערער, אך הדגיש כי קביעת אחוזי הנכות היא שאלה רפואית שמוטב להשאיר לוועדה. יתר על כן, פירוש התקנות בנדיבות, כפי שביקש המערער, ירחיב את הקריטריונים יתר על המידה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, כאשר השופט הציע כי המחוקק יספק הגדרה ברורה יותר למונח "אובדן תפקוד מוחלט" כדי למנוע מחלוקות עתידיות. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות משפט, ותיקו הרפואי של המערער הוחזר למשיב.