ע"א 9187/06

תקציר

במקרה שלפנינו, בחן בית המשפט האם יש לסווג את הכנסתו של המערער ממסחר בניירות ערך כהכנסה "פירות" החייבת במס לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה. פסק הדין כלל ניתוח מפורט של מהות ה"הכנסה" ומקורותיה, תוך הבחנה בין הכנסה "פורייה" להכנסה "הונית" באמצעות מבחנים שונים, כגון אופי הנכס, תדירות והיקף העסקאות, אופן המימון, תקופת ההחזקה ומיומנות הנישום. בית המשפט מצא כי פעילותה של המערערת, המאופיינת במסחר תדיר וספקולטיבי, בפרט בשוק ספקולטיבי, מצביעה על אופי עסקי-מסחרי. החלטה זו נתמכה גם על ידי גורמים כמו שימוש בידע פנימי, מניפולציה של מחירי המניות ומשך הזמן הקצר של החזקת הנכסים. בנוסף, הידע הרב של המערער והשימוש הפעיל במנגנון בתוך החברה שלו, אררט, היו משמעותיים בסיווג ההכנסות כ"פירות". בית המשפט דחה גם את טענת המערערת בדבר ניכוי מס בגין רכישת דירה, שכן לא הושגה הסכמה מחייבת על הסכום, וההוצאה בפועל הייתה נמוכה משמעותית מהנטען. כמו כן, התייחס בית המשפט לעיתוי עריכת שומת המס ולהיעדר הנחיות פנימיות, וקבע כי המשיב פעל כראוי במסגרת הפרמטרים המשפטיים. בסופו של דבר, הערעור נדחה, כאשר הכנסותיו של המערער נחשבות חייבות במס כפעילות עסקית, והוא חויב בתשלום שכר טרחת עורך דין עבור המשיב, ובכך חיזק את דבקותו של פסק הדין בעקרונות דיני המס ודחה את התנהלותו הכלכלית הבלתי אתית של המערער.