פ"ל 9860-08-24

תקציר

הכרעת הדין דנה בחומרת העבירה של נהיגה בזמן פסילה, תוך הדגשת המסוכנות שהיא מהווה לשלום הציבור והזלזול שהיא מפגינה בצווי בית משפט ובשלטון החוק. השופט מצטט בהרחבה תקדימי עבר רלוונטיים המאשרים את חומרת העבירה ואת הצורך בהרתעה, ומדגיש את נטייתו של בית המשפט העליון להטיל מאסר בפועל ופסילות ממושכות. הדיון מתעמק גם בפגיעה בערכים חברתיים ובעונשים הנהוגים בעבירות מסוג זה, הנעים מאוד, ממאסר מותנה למספר שנות מאסר, לצד פסילות משמעותיות. השופט מציין את חוסר התובנה של הנאשם ואת היעדר כל אינדיקציה לשיקום אמיתי, דבר המדגיש את הצורך בהחמרת הענישה. בהתחשב בהרשעותיו הקודמות של הנאשם, בנסיבות העבירה ובהיעדר אופק שיקומי, השופט מחליט על עונש כולל. זה כולל מאסר של 14 חודשים, עם עונש מצטבר של 9 חודשים מתיק קודם, ובסך הכל 19 חודשים מאחורי סורג ובריח. בנוסף, נגזר על הנאשם פסילת נהיגה לצמיתות, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס כספי בהתחשב בנסיבות. השופט מסיים וקורא לשירות בתי הסוהר לשקול התערבות טיפולית עבור הנאשם. ההחלטה מאפשרת זכות ערעור בתוך 45 יום.