עב"ל 35304-06-18

תקציר

הערעור, שהתייחס לתביעה להכרה בנפגע עבודה על בסיס תיאוריית המיקרוטראומה, נדחה. בית הדין קבע כי המערער לא סיפק תשתית עובדתית לטענתו כי נגרם לו נזק עקב פעולות חוזרות ונשנות לאורך תקופה משמעותית במקום העבודה. טענת המשיב כי עבודתו של המערער הייתה כרוכה בפעולות מגוונות, וכי עבד תקופה קצרה, פגעה באפשרות להכיר בליקויו כפגיעה בעבודה לפי הלכה זו. בית המשפט מצא סתירות בעדותו של המערער ובין עדותו לבין עדותם של עמיתיו. עוד צוין, כי בעוד שבערעור צוין כי המערער עבד במשך שנה, התביעה ציינה שישה חודשים, ומשכך קבע בית המשפט כי המערער לא הוכיח כי עבד בתנאים פוגעניים במשך תקופה ממושכת. משכך, אישר בית המשפט את החלטת בית הדין האזורי לדחות את התביעה ללא מינוי מומחה רפואי. הערעור נדחה, והמערער חויב בתשלום שכר טרחת עורך הדין של המשיב.