ת"א 679-03-19

תקציר

התובע, תושב ירכא, תבע את המועצה המקומית ירכא ואת מדינת ישראל בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מפגיעה בעינו כשהיה פעוט. לטענת התובע, זיקוק הושלך למרפסת ביתו והתפוצץ בסמוך וגרם לפציעה. עם זאת, נסיבות האירוע לא התבררו בשל סתירות בעדותו של התובע והעיכוב בהגשת התביעה, שהקשה על החקירה. בית המשפט קבע כי לא ניתן לקבל את גרסת התביעה לגבי האירועים שהובילו לפציעה, גם אם מדובר בחזיז ולא בחפץ נפץ אחר. יתר על כן, גם אם בית המשפט היה מקבל את גרסתו העובדתית של התובע, לא היה מקום להטיל אחריות על מי מהנתבעים. התביעה נגד המועצה והמדינה התבססה על הימנעותן הנטענת ממניעת מכירה ושימוש בחזיזים, אך בית המשפט מצא כי לא הייתה הפרת חובת זהירות כלפי התובעת, במיוחד לאור אופייה הכללי של ההפרה הנטענת. בנוסף, לא נמצאה כל ראיה לקשר סיבתי בין הפרה נטענת כלשהי לבין נזקו של התובע. לפיכך נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם לכל נתבע 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.