עת"מ 19341-11-20

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה לביטול תכנית 2058 שאושרה בוועדה המחוזית מכמה טעמים. ראשית, התוכנית כבר יושמה וצדדים שלישיים הסתמכו עליה, מה שהופך אותה ל"מעשה עשוי" קשה לשינוי. טענתם המרכזית של העותרים, לפיה הפיתוח היה צריך להיות ממוקם מזרחה, נדחתה בעבר על ידי רשויות התכנון ואינה בת קיימא. מטרת מוסדות התכנון הייתה ליצור רצף עירוני ולפתח את האזור בו פועלת כיום המשתלה, ולא נמצאו חלופות לשימור המשתלה. בנוסף, קרבתה של המשתלה לאזורי מגורים מהווה מפגעים סביבתיים, והוועדה החליטה באופן סביר כי ניתן לענות על הצרכים החקלאיים במקומות אחרים. העותרים גם לא הצליחו להוכיח כי שיווק היחידות מהתכנית הקודמת לא צלח, שכן חלק מהיחידות היו בהליכי פדיון מתקדמים, ואחרות לא ניתן היה לשווק אותן בשל קרבה לחומרים מסוכנים במשתלה. לבסוף, פיתוח שטח התכנית ללא פינוי המשתלה אינו מעשי, שכן הוא מהווה חלק ניכר מהקרקע. משכך, בית המשפט אינו רואה עילה להתערב בהחלטה התכנונית ודוחה את העתירה, תוך פסיקת הוצאות בסך 15,000 ₪ למשיבים.