ת"פ 47945-03-17

תקציר

הנאשם הורשע בהריגה והיזק לרכוש בזדון, בעקבות הסדר טיעון שבו תוקן כתב האישום אך לא כלל הסכמה על גזר הדין. ההרשעה התבססה על הודאתו של הנאשם בעובדות ובעבירות. כתב האישום נבע מאירוע אלים בו הנאשם, שהיה תחת השפעת אלכוהול, נקלע לסכסוך עם המנוח, שהסלים לקטטה פיזית. הנאשם שלף את כובעו של המנוח, השליך כיסא ולאחר מכן חזר למקום כשהוא חמוש בסכין. כתוצאה מהעימות נהרג המנוח מפצעי דקירה. לנאשם לא עבר פלילי קודם. עם זאת, בית המשפט מצא כי מעשיו של הנאשם לא היו מתוכננים אלא נבעו משכרותו ומריבה טריוויאלית. בקביעת העונש שקל בית המשפט את הערכים החברתיים שנפגעו, את מדיניות הענישה הרווחת ואת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה. בית המשפט הדגיש את חומרת העבירה, את הצורך בענישה מחמירה על נטילת חיים ואת ההשפעה המזיקה על משפחת הקורבן. בהתחשב במכלול הנסיבות, גזר בית המשפט על הנאשם 10 שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי ופיצוי כספי למשפחת הקורבן. עונש זה הוטל בטווח ענישה קבוע של 10 עד 13 שנים, תוך התחשבות בגורמים מקלים כגון היעדר עברו הפלילי של הנאשם והודאתו המוקדמת באשמה.