LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"פ 14/72

פסק-דין עליון

📋
מספר הליך14/72
📂
סוג הליךע"פ
📅
תאריך8 במרץ 1972
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםיגאל שוויל נ' מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםח' כהן, לנדוי, ברנזון

תקציר

ניתוח המקרה חושף עקרונות משפטיים משמעותיים וחידושים סביב הרשעתם של המערערים בפריצה ובגניבה, במיוחד ביחס לאמות המידה הראייתיות הנדרשות לתמיכה בעדותם של עדים המעורבים בעסקאות פליליות. ראשית, עיקרון משפטי קריטי שקבע בית המשפט העליון במקרה זה נוגע לדרישות לראיות מאששות בעדות פלילית, ובפרט לצורך ב"משהו" לביסוס עדותו של עד שהיה מעורב בעסקה ולא שותף לפשע. בית המשפט הבהיר כי בעוד שמושג האימות קיים בשני ההקשרים, טיבן של הראיות התומכות יכול להיות שונה. חידוש זה משמעותי שכן הוא מפחית את הנטל המוטל על התביעה לספק ראיות הקושרות ישירות את הנאשם לפשע באמצעות עדותם של הצדדים המעורבים. במקום זאת, ראיות מאששות יכולות לחזק את מהימנותה של עדות כזו, כל עוד הן מתייחסות לספקות לגבי מהימנותו של העד. שנית, ההבחנה שעושה בית המשפט בין עדים המעורבים בעבירה לבין שותפים לפשע מדגישה הבנה דקדקנית של הדינמיקה העומדת על הפרק בעסקאות פליליות. בית המשפט הצביע על כך שהחששות בדבר הסיכון של עד המבקש להסיט את האשמה – הנפוצים בתרחישים של שותפים לפשע – הם הרבה פחות אינטנסיביים כאשר עד פשוט השתתף בעבירה כצרכן או כמשתף פעולה. חידוש משפטי זה מאפשר גישה גמישה יותר למהימנות עדים, אשר יכולה להיות קריטית במקרים בהם ראיות ישירות עשויות להיות דלילות. יתר על כן, פרשנותו של בית המשפט בדבר נאותות אמונו של השופט בהרשעה על סמך עדות מאמתת מציגה חידוש משפטי חיוני. בקביעה כי הראיות התומכות הדרושות עשויות להגביר את ביטחונו הכולל של שופט בתיק נגד נאשם, פסק הדין מכיר בכך ששיקול הדעת השיפוטי ממלא תפקיד מרכזי בהערכת משקלם של מרכיבים ראייתיים שונים. בית המשפט עוסק גם בפסקי דין קודמים, בעיקר ע"א 246/54 ו- ע"א 206/53, המחזקים את דרישת האימות בתיקים פליליים. התייחסויות אלה ממחישות מגמה משפטית של קביעת פרמטרים ברורים יותר להערכת מהימנות עדים בתיקים פליליים, תוך הכרה בתורת המשפט המתפתחת סביב ראיות עדות. לסיכום, פסק הדין בתיק זה מאשר ומזקק את העקרונות המשפטיים סביב אימות עדות בהליך פלילי. על ידי התוויית ההבדלים בין הראיות הדרושות להצהרות שותפים לבין אלה של עדים מעורבים, בית המשפט העליון מספק מסגרת מותאמת יותר להערכה שיפוטית. היכולת להסתמך על ראיות מאששות כדי לחזק את אמינות עדויותיהם של עדים מהווה התקדמות משמעותית במשפט הפלילי, ומבטיחה שניתן יהיה להגיע לתוצאות צודקות גם כאשר חסרות ראיות ישירות.

חקיקה מקושרת

פקודת הסמים המסוכנים

ע"פ 14/72 יגאל שוויל נ' מדינת ישראל, עליון (8.3.1972)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית