ת"א 65581-04-21

תקציר

התובעת, חברת ניהול נכסים בבעלות רשות הפיתוח, תבעה את הנתבע לפנותו מדירה בה התגורר. הדירה, הממוקמת בצפת, הייתה שייכת לרשות הפיתוח. הנתבע לא היה הבעלים או הדייר המוגן, אך טען כי התגורר בדירה עם הוריו, להם היה הסכם שכירות עם התובע. בית המשפט בחן את תוקפו של הסכם השכירות ומצא כי הוא עדיין בתוקף. עם זאת, נקבע כי הנתבע התגורר בדירה אך ורק עם אשתו וילדיו ולא עם הוריו, כפי שטען. הנתבע לא הוכיח כי הייתה לו זכות חוקית כלשהי להחזיק בדירה. טענותיו כי היה בעל הרשאה בלתי חוזרת, רכש זכות דיירות מוגנת באמצעות השקעות, או החזיק בזיקה לשם הנאה נדחו כולן. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת התובעת, והורה לנתבעת לפנות את הדירה בתוך 60 יום ולשלם 120,585 ₪ דמי שימוש הולמים, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. דמי השימוש נבעו מהחזקה בלתי חוקית של הנתבע בדירה משנת 2016 ואילך, שחושבו לפי 1,100 ₪ לחודש, ביחד ולחוד עם הוריו, על פי הסכם השכירות המקורי. עוד הבהיר בית המשפט כי התובעת זכאית לקבל מהנתבעת דמי שימוש נאותים עבור התקופה שמיום הגשת התביעה ועד לפינוי הדירה.