ת"א 64051-12-20

תקציר

השופט דחה את הבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט לאחר שבחן היטב את טיעוני הצדדים. השופט הדגיש כי תכליתו של סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט אינה עונשית אלא מתמקדת בביצוע ובאכיפה של צווי בית משפט. השופטת הבהירה כי אין להפוך הליך מסוג זה למשפט חוזר, והוא אמור להיות בירור מהיר ויעיל. עוד ציינה השופטת כי הליך ביזיון בית המשפט הוא אמצעי קיצוני, שיש להשתמש בו במשורה ורק במקרים חריגים שבהם אין דרך אחרת לבצע צו שיפוטי. במקרה הספציפי שלפנינו, קבע השופט כי יש להתייחס לטענות המבקש בדבר הפרת הסכם פשרה באמצעות התדיינות אזרחית רגילה ולא באמצעות הליך ביזיון בית המשפט, מה גם שהבקשה מכוונת גם למשיב שני שלא היה צד להליך המשפטי המקורי. השופט טען כי פתיחת הליך ביזיון בית המשפט נגד המשיב השני אינה ראויה בהתחשב בכך שהוא לא היה מחויב לפסק הדין הקודם. עוד ציינה השופטת כי ביצוע פסק הדין, שהיה כרוך בהקמת קיר תמך, היה תלוי בצד שלישי – בעל הזכויות באזור – ולכן צו ביזיון בית המשפט לא ישנה מציאות זו. השופט הגיע למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים. לבסוף הציע השופט כי הצדדים, שהם גם קרובי משפחה, ינסו להגיע להסכם ללא התערבות נוספת של בית המשפט.