ע"א 476/87

תקציר

בית המשפט העליון דחה ערעור על פסילת פנקסי חשבונות של בעל מסעדה בגין אי רישום תקבולים לשנת המס 1985, לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] סעיף 145ב(א)(1). רשת המסעדות של המערערת כללה פוליסה לפיה עודדו את הלקוחות להשאיר דמי שירות של 10% בנוסף לעלות הארוחה. בית המשפט הבהיר את ההבחנה בין דמי שירות חובה, שהם חלק מהכנסות המסעדה, לבין טיפים וולונטריים לעובדים, הנחשבים כהכנסות עובדים. על פי הגדרת "קבלה" בתקנות מס הכנסה, חובת הרישום חלה על סכומים שהתקבלו במהלך העסקים, והכסף שקיבלה המסעדה עבור טיפים מרצון לא היה צריך להירשם מכיוון שהוא הגיע ישירות לצוות ולא השפיע על התוצאות העסקיות. עם זאת, בית המשפט אישר את הפסילה בשל שיטת הרישום של המערערת שלא עמדה בתקנות, שכן היא לא רשמה קבלות שהיו אמורות לרשום. עוד נקבע בפסק הדין כי חובתו של בעל המסעדה לנהל יומן שירות או להודיע ללקוחות על דמי השירות הכלולים בו לפי התיקון החדש אינה סותרת קביעה זו. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערת חויבה בהוצאות המשיב.