ע"ח 11894-07-12

תקציר

מדובר בתיק שעניינו רכב שנתפס, ב.מ.וו X-5, שהבעלות עליו הייתה שנויה במחלוקת בין המערערת, חמותו של הנאשם והמשיב. הרכב נתפס על ידי הרשויות במסגרת הליך פלילי נגד חתנו של המערער (הנאשם) באשמת סחר בסמים מסוכנים. המערערת, שתבעה בעלות על הרכב, ערערה על החלטת בית משפט השלום בחדרה, אשר הורה על החזרת הרכב אליה בכפוף לתנאים מסוימים הקשורים ברישומו ובערובתו. בערעור נטען כי הרכב נרכש על ידי בעלה המנוח ושימש אותה בלבד ונהגה על ידי בתה, אשתו של הנאשם, וכי לחתן לא היה כל קשר אליו. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור, תוך שהוא מצטט ראיות המצביעות על אפשרות לחילוט הרכב. השופט הסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי קיים קשר בין הרכב לבין הנאשם, וציין כי רישום הבעלות אינו תמיד חד משמעי. השופט הדגיש נסיבות המצביעות על ניסיון להסתיר את רכושו של הנאשם, לרבות הרכב, תחת שמות קרובי משפחה, דבר שהעלה ספקות לגבי טענת הבעלות של המערער. זאת ועוד, השופט הדגיש כי אופיים הדרסטי של אמצעי התפיסה מצדיק בחינה של חלופות פוגעניות פחות, והתנאים שהציב בית משפט קמא להחזרת הרכב נראים ראויים ומאוזנים. לפיכך, הערעור נדחה, והרכב יישאר בידי המשיב עד להכרעה בתיק הפלילי נגד הנאשם.