ת"פ 40214/06

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות הקשורות לתאונת דרכים קטלנית, בהן הריגה, חבלה חמורה, נהיגה בשכרות ונטישה לאחר פציעה. התביעה טענה כי הנאשם נהג תחת השפעת אלכוהול, לא הבחין בשני הולכי רגל ופגע בהם עם רכבו, מה שהוביל למותו של אחד מהם. עם זאת, השופט קבע כי התביעה לא הצליחה להוכיח שהנאשם היה מודע לשכרותו ולסיכונים הכרוכים בכך. לפיכך, זוכה הנאשם מהריגה ובמקום זאת הורשע בעבירה הפחותה של גרימת מוות ברשלנות תוך כדי נהיגה. השופט הרשיע אותו גם בנהיגה בקלות דעת ובפזיזות, נהיגה בשכרות ואי מסירת פרטים ודיווח למשטרה על התאונה. מהראיות עולה כי הנאשם לא עזב את המקום מיד לאחר התאונה, שכן המתין להגעת הצוות הרפואי. עם זאת, הוא זוכה מעבירת הנטישה לאחר פציעה מאחר שנוקה מידיעה על הפציעות ובמקום זאת הורשע באי הזמנת אמבולנס ודיווח על התאונה כנדרש בחוק. פסק הדין, שניתן ביום י"ג בשבט תשס"ז (01/02/2007), שיקף את ניתוח הראיות והדינים הרלוונטיים על ידי השופט.