ע"א 2906/01

תקציר

העררים עוסקים בנזקי רכוש שנגרמו כתוצאה מהצפות בעמק זבולון ובמפרץ חיפה בחורף 1992. השיטפונות, שנבעו מגשמים חריגים, גרמו לנזקים בעיקר לעסקים באזור התעשייה של חיפה ולאזורי מגורים בקריית אתא ובקריית ביאליק. חברות הביטוח פיצו את המבוטחים והגישו תביעות תחלוף נגד גופים שונים בטענה לרשלנות. בית המשפט המחוזי בנצרת מצא את רשות ניקוז עמק זבולון, משרד החקלאות, עיריית חיפה, עיריית קריית ביאליק וועדות התכנון המקומיות אחראיות לרשלנות, תוך דחיית תביעות נגד אחרים, לרבות רשות ניקוז הקישון. בית המשפט אימץ את ממצאיו של ד"ר צבי רון, וציין תשתיות מיושנות ולא מספקות, נגר עירוני מוגבר ותחזוקה לקויה כגורמים תורמים להצפות. היא הטילה על הרשויות הרלוונטיות את האחריות לכך שלא פעלו בתיאום יעיל ולא צפו את ההצפות למרות מקרים בעבר וסיכונים ידועים. בערעור, פסק הדין אישר חלקית את ממצאי הערכאה הנמוכה יותר, והותיר אחריות לצדדים מרכזיים אך דחה את טענות הרשלנות נגד ועדות התכנון. היא גם התאימה את הערכות הנזקים ואת הקצאות התקלות התורמות. פסק הדין מדגיש את מורכבות האחריות בתיקי תשתיות ציבוריות, ומדגיש את יחסי הגומלין בין חובות סטטוטוריות, ציפיות סבירות ופיקוח אפקטיבי. בסופו של דבר הדגיש בית המשפט אחריות משותפת אך מובחנת בין רשויות מקומיות ומרכזיות שונות, והצביע על כשלים בחובת הזהירות ובחובות הפיקוח על רקע אתגרי פיתוח עירוני ואקלים משמעותיים.