ע"א 7523/02

תקציר

בית המשפט העליון הכריע בשאלה האם אדם המערער על החלטת רשם חייב לשאת בהוצאות המשיב. בית המשפט קבע כי המערערת אכן אחראית לכיסוי הוצאותיו של המשיב. פסק דין זה התבסס על סעיף 96(א) לחוק בתי המשפט, הקובע כי פסק דין של רשם שקול לפסק דין של בית המשפט בו הוא מכהן. טענה זו נתמכה גם בפסקי דין קודמים, כגון ע"א 2251/00 ורע"א 4569/91. בית המשפט התייחס גם לתקנות סדר הדין האזרחי, המתוות את הליך הערעור על החלטת רשם ואת חובת הפקדת הערבות, וקבע כי תקנות אלה חלות אך ורק על ערעורים על החלטות אחרות של הרשם, ולא על ערעורים על פסקי דין. בית המשפט הדגיש את ההבחנה בין סוגים שונים של הליכים ואת העובדה שהערבות נועדה להגן על האינטרסים המהותיים של המשיב. נוכח הוראות הדין הברורות והפסיקות הקודמות, דחה בית המשפט את תביעת המערערים והורה להם להפקיד בטוחה בתוך 30 יום, או להסתכן אחרת בדחיית ערעורם. החלטה זו תורמת לוודאות המשפטית ומונעת סיבוכים מיותרים בהליך הערעור.