ע"א 690/88

תקציר

במקרה דנן דן בית המשפט העליון בערעור של אישה, המערערת מס' 3, ושני ילדיה, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה. האישה ביקשה לבטל פסק דין שהתבסס על הסכם גירושין עם בעלה, המשיב, אשר העניק לה בעלות במשק המשפחתי תוך נטילת החובות הכרוכות בכך. בהמשך טענה כי גילתה חובות מהותיים ובלתי צפויים הקשורים למשק, שהיוו טעות יסודית שהצדיקה את ביטול פסק הדין. בית המשפט המחוזי לא מצא את עדותה אמינה ודחה את תביעתה בקובעו כי לא עמדה בנטל להוכיח טעות בנוגע לתנאי ההסכם. בית המשפט העליון אישר החלטה זו, והסביר כי ניתן לבטל פסק דין מוסכם אם הוכח פגם, כגון טעות או תרמית שהשפיעו על גיבוש ההסכם. בית המשפט ציין, כי על מנת להצליח לפי סעיף 14 לחוק החוזים, על המערערת להוכיח כי המשיבה ידעה או היה עליה לדעת על טעותה, דבר שלא הוכח במקרה זה. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי גם אם נפלה טעות, היא לא בהכרח תגבר על הצורך בצדק ובהגינות בביטול חוזה. השופט סבר כי האחריות מוטלת על האישה לוודא את המצב הכלכלי לפני כריתת ההסכם. גם פעולותיה המאוחרות בבקשת הביטול נלקחו בחשבון. בסופו של דבר, בית המשפט העליון לא מצא סיבה משכנעת לבטל את ממצאי הערכאה הנמוכה יותר או את פסק דינה שבשיקול דעתו, מה שהוביל לדחיית הערעור בהוצאות שנפסקו למשיב.