עש"מ 7932/07

תקציר

המערער, דוור העובד ברשות הדואר משנת 1997, הורשע על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בהטרדה מינית של עמיתה לעבודה ונידון לסנקציות משמעתיות. הוא ערער על פסק הדין ועל גזר הדין. העובדות העיקריות היו כי המערער נישק את המתלוננת על זרועה וניסה לנשק אותה על שפתיה ללא הסכמתה במהלך משמרת עבודה. המתלוננת דיווחה על האירוע לממונה עליה ונפגשה עם הממונה על מעמד האישה, מה שהוביל לחקירה נגד המערער. הוא נחקר והכחיש את הטענות, אך בסופו של דבר הורשע על ידי בית הדין למשמעת. המערער טען כי התלונה שקרית ומונעת מתמיכתו במחנה יריב בוועד העובדים, דבר שהביא לרדיפה מצד הנהלת רשות הדואר. עם זאת, בית הדין לא מצא ראיות לקשירת קשר או לחץ על המתלונן לפברק את הטענה וזיכה את עדותה של המתלוננת. המשטרה אף סגרה את התיק נגד המערער מחוסר ראיות, אך הדבר לא השפיע על ההליך המשמעתי, הנפרד מחקירות פליליות. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהערכות המהימנות והממצאים העובדתיים של בית הדין, שהתבססו על ראיות מוצקות. בית המשפט דחה את טענות המערער בדבר פגמים פרוצדורליים, אי תחולתה של דוקטרינת "ההגנה מפני צדק" וחומרת העונש. לפיכך, הערעור על ההרשעה וגזר הדין נדחה, שכן בית הדין אישר את פסק הדין המנומק היטב של בית הדין למשמעת וקבע כי העונש מידתי ביחס לעבירה.