ת"א 2242/03

תקציר

הבעלים של סופרמרקט כהן בגבעת עדה, המבקש, טען כי המשיב, יצרן חלב גדול, מנצל לרעה את מעמדו המונופוליסטי בשוק החלב בישראל ומפלה אותו לרעה. הוא הביא ראיות לכך שהמשיבה הוכרזה כבעלת מונופולין על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים ותבע פיצויים בסך 30 אלף שקל, וכן אישור לתביעה ייצוגית בשם כל קמעונאיות המזון בעלות מיקום דומה, המוערך בכ-51 מיליון שקל. המבקש טען כי המשיב מנע ממנו לרכוש את כל מוצרי החלב הדרושים לו, הגביל את אספקתו ואילץ אותו ואת לקוחותיו לפנות לרשתות מזון גדולות. המשיבה הכחישה זאת וציינה כי סיווג הלקוחות שלה מבוסס על מחזור המכירות וכי ניתן להתאים את המלצות מגוון המוצרים. עוד טענו כי הקמעונאים חופשיים לרכוש כל מוצר שאינו נכלל ברשימות המומלצות. בית המשפט מצא כי המבקש לא הוכיח את טענותיו. הוא לא הצליח להוכיח כי המשיב סירב לספק לו מוצרים מסוימים או כי קיימת מדיניות של מניעת מוצרי חלב מסוימים מקמעונאים קטנים יותר. זאת ועוד, עדותו של המבקש עצמו והראיות שהוצגו לא תמכו בטענותיו להפליה או לקיומה של עילת תביעה אישית לפי חוק ההגבלים העסקיים. שיטת ה"מגוון" של המשיבה נמצאה כאסטרטגיית מכירות סבירה, המגדילה את היצע המוצרים המבוקשים ביותר ואינה מגבילה את התחרות. מאחר שהמבקש לא הצליח לבסס עילה לכאורה, נדחתה בקשתו לתביעה ייצוגית. הדבר הביא לדחיית תביעתו מחוסר סמכות, והוא חויב לשלם למשיבה 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, והמזכירות הייתה אחראית להעבירו לבאי כוח הצדדים.