רע"א 3137/24

תקציר

בבחינת הבקשה להגשת תצהירים משלימים בשלב מתקדם של ההליך המשפטי, הגיע שופט הערעור למסקנה כי יש לדחות את הבקשה. החלטתו של בית המשפט המחוזי לפסול תצהירים אלה היא פרוצדורלית, תוך הקפדה על העיקרון הקבוע לפיו התערבות בערעור מתבקשת רק בנסיבות חריגות שבהן החלטה נוגדת את הדין או גורמת לעיוות דין. עיקרון זה רלוונטי במיוחד כאשר מתבקשות ראיות נוספות לאחר שהצדדים הגישו את ראיותיהם המקוריות, והחלו דיוני הוכחות. בנסיבות אלה, בקשות כאלה חייבות להיות מוצדקות בנסיבות מיוחדות ונבחנות בקפדנות. הבדיקה העלתה כי התצהירים המשלימים היו בעיקרם חוות דעת מומחה הקשורות להשוואה בין תוכניות מקוריות ומאוחרות יותר לקו ביוב, אשר עשויות לשנות באופן משמעותי את ההליך בכך שיחייבו חוות דעת נגדיות ואולי אף לפתוח מחדש את שלב ההוכחות. המבקשים לא הציגו כל סיבה מוצדקת לאיחור בהגשה ולא סיפקו הסבר לאי זיהוי הראיות מוקדם יותר. יתר על כן, טענתם כי המשיב הציג "ראיות מפתיעות" הופרכה על ידי בית המשפט המחוזי, שכן המבקשים היו מודעים להשלמת הביוב ויכלו להקדים ולבצע את הבדיקות הנדרשות. גם תרומתן לכאורה של הראיות לבירור המחלוקת לא הייתה ברורה, שכן התוכניות המקוריות כבר נבדקו, והמבקשים הגישו תחילה חוות דעת מומחה המתייחסת לחסמים ביישום. משכך, היעדר נחיצותן ותרומתן הברורה של הראיות החדשות לא הצדיקו חריג לכלל הפרוצדורלי, וכתוצאה מכך נדחתה בקשת רשות הערעור ונקבע כי לא יינתן צו להוצאות, שהסתיים רשמית בתיק ביום 9.6.2024.