ת"פ 41940-02-24

תקציר

בית המשפט הרשיע את הנאשם בביצוע עבירות אלימות כלפי אשתו, המתלוננת, אשר פגעו בשלמות גופה, בכבודה ובתחושת הביטחון שלה. העבירות בוצעו במשך יום אחד, בנוכחות בנם הקטין ובני משפחה נוספים, מה שמוסיף לחומרת העבירות. לנאשם היו מספר הזדמנויות להפסיק את התנהגותו האלימה אך המשיך להפגין אלימות, תוך הפגנת חוסר איפוק והרתעה. בית המשפט הכיר בפגיעה שנגרמה למתלונן ובצורך בענישה מרתיעה ומשמעותית. בהתחשב בנסיבות המקרה ובפסיקות דומות בעבר, קבע בית המשפט כי טווח הענישה ההולם הוא בין 6 חודשים לשנה של עבודות שירות, ו-18 חודשי מאסר. בגזר דינו של הנאשם, בית המשפט לקח בחשבון את הודאתו באשמה, מה שחסך את ההליכים וגילה אחריות מסוימת. הם שקלו גם את היעדר עברו הפלילי ואת השפעת מעצרו ומעצרו על משפחתו. כתוצאה מכך, נגזרו על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל, בתוספת מאסר על תנאי של 5 ו-3 חודשים בהתאמה, ולא נדרש פיצוי. עונש זה נועד להיות עונשי ומרתיע כאחד, לשקף את חומרת העבירות תוך מתן הזדמנות לנאשם לתקן.