מ"ת 19941-11-12

תקציר

על פי כתב האישום שהוגש על ידי א.פ., המשיב מואשם בשוד בנסיבות מחמירות ובהחזקת סכין שלא כדין. השופט סוקר את עובדות כתב האישום, לפיו המשיב שדד באיומי סכין חנות מכולת שבבעלות המתלונן. המשיב כיסה את פניו וידיו והצטייד בסכין יפנית. המבקש (יש להניח שהתביעה) מביא ראיות משכנעות, לרבות הודעותיה המפורטות של המתלוננת, צילומים של המשיב ממצלמות האבטחה של המכולת, ותפיסת הסכין ובגדיו של המשיב. בא כוחו של המשיב טוען כי הראיות אינן חד משמעיות ואינן מצדיקות את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. עם זאת, השופט קובע כי קיימות די ראיות לכאורה – לרבות הודעותיו של המשיב עצמו הקושרות אותו לזירה – כדי לבסס סיכוי סביר להרשיע את המשיב. יתר על כן, השופט סבור כי העבירות חמורות דיו כדי להצדיק מעצר בשל הסיכון הנשקף מהמשיב לשלום הציבור. למרות קביעה זו, השופט בוחן את האפשרות של חלופת מעצר. תוך הכרה בכך שמדובר בעבירה חמורה, השופט מקבל את טענת ההגנה כי היא נמצאת בקצה הפחות חמור של הקשת. השופט מציין גם את עברו הפלילי של המשיב, אך מכיר בכך שהרשעתו האחרונה הייתה לפני למעלה מחמש שנים. לפיכך, השופט מורה על הגשת תסקיר להערכת המסוכנות הנשקפת מהמשיב והפוטנציאל לשחרורו להסדר משמורת חלופי בפיקוח. השופט מדגיש כי החלטה זו אינה סופית וכי שני הצדדים יכולים לטעון טענות נוספות לאחר הגשת הדו"ח. הדו"ח, הצפוי עד ליום 17.12.2012, יסייע לבית המשפט להחליט על מעמד המשמורת של המשיב, עם אפשרות לדרישת ביטחונות כספיים משמעותית והחלטה מאוחרת עד לאחר עדות העדים. השופט קובע דיון ליום 19.12.2012 והמשיב יישאר במעצר עד אז.