ה"פ 36506-12-14

תקציר

בית המשפט מצא כי תביעתה של המבקשת לפסק דין הצהרתי בדבר תוקפו של הסכם מכר מקרקעין משנת 1960 וזכאותה להירשם כחוכרת במקרקעין הפכה לחסומה על פי חוק. החברה המבקשת לא פעלה על פי ההסכם במשך למעלה מ-46 שנים, ורישום המקרקעין על שם יורשי המנוח לאחר פטירתו בשנת 1965 לא הצביע על זכויות חכירה כלשהן בחברה. בית המשפט קבע, כי עילת התביעה קמה לכל המאוחר במהלך הסדר הפשרה ורישום הזכויות על שם המנוח, ותביעת המבקש הוגשה מאוחר מדי. יתר על כן, הזכויות השוויוניות הנתבעות על ידי המבקש לא יכלו לגבור על זכויות היורשים, במיוחד בהתחשב בכך שהמבקש לא שילם כל תמורה עבור הקרקע ולא התנהל בידיים נקיות. גם הערות האזהרה שנרשמו לטובת המבקש נמצאו רשומות שלא כדין ולכן לא סייעו לעניינם. ככלל, שיהוי המבקשים בעמידה על זכויותיהם והיעדר ראיות לפגיעה כלשהי במשיבים כתוצאה משיהוי זה, הביאו את בית המשפט לדחות את הבקשה.