עת"מ 12282-02-11

תקציר

העותר, שלטענתו הוא אזרח אריתריאה, הגיש עתירה נגד החלטת המשיב מינואר 2011, שזיהתה אותו כאזרח אתיופי ודחתה את "בקשתו" למקלט בישראל, ולפיכך הורתה על מעצרו ומעצרו. העותר טען כי ההחלטה אינה ראויה, שכן היא משנה החלטה קודמת ממאי 2008, שהכירה בו כאזרח אריתריאה. בית המשפט קבע כי ההחלטה משנת 2008 היא החלטה סופית, ואין לשנותה ללא שינוי נסיבות, שלא התרחש. יתר על כן, ההחלטה משנת 2011 התבססה על הנחה שגויה כי העותר מבקש מקלט כאתיופי, מה שלא היה המקרה. לפיכך, ההחלטה משנת 2011, וצו המעצר שנבע ממנה, מבוטלים. יש להחזיר את ההחלטה משנת 2008, שהכירה בעותר כאזרח אריתריאה. באשר לבקשת העותרת להמשיך וליהנות מההגנה הקולקטיבית המוענקת לאריתראים, קבע בית המשפט כי די באזרחות לבדה כדי לזכות בהגנה קולקטיבית, ואזרחותה של העותרת היא אכן אריתריאה. יתר על כן, לעותר זיקה ממשית לאריתריאה, וגם אם ההגנה הקולקטיבית הייתה כרוכה בתושבות, הרי שהעותר מתגורר בסודן, מדינה הנהנית גם מהגנה קולקטיבית בישראל. באשר לטענת המשיב כי לעותר אזרחות כפולה, מצא בית המשפט כי בעוד שהעותר אכן נולד לאם אתיופית, מה שהופך אותו לזכאי לאזרחות אתיופית, הרי שהאזרחות האריתראית שרכש מאביו שוללת זכאות זו, על פי הדין האתיופי. מכאן, ש"כלל האזרחות הכפולה" אינו חל על העותר, ויש להעניק לו הגנה קולקטיבית כאריתריאי. לסיכום, העתירה מתקבלת, החלטת המשיב משנת 2011 מבוטלת וההחלטה משנת 2008 מתבטלת. העותר זכאי להגנה כאזרח אריתריאה, לרבות רישיון שהייה וזכות לעבוד. המשיב יישא בהוצאות המשפט של העותר, בסך 20,000 ₪.