ע"א 8339/09

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין בקשה לפשיטת רגל וכינוס נכסים. המבקש, שנקלע לקשיים כלכליים, הגיש בעבר בקשה להכרזה על פושט רגל ולצו כינוס נכסים בגין חובות בסך 3,582,369 ₪. בעוד צו הכינוס ניתן בשנת 2005, המבקשים לא עמדו בדרישות התשלום החודשי, מה שהוביל את בית המשפט המחוזי לדחות את בקשתם ולבטל את הצו. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט העליון, בבקשה לעכב את הביצוע עד להכרעה בערעור. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה, בנימוק של ניצול לרעה של ההליך על ידי המבקש ואי הוכחת נזק פוטנציאלי מביצוע פסק הדין. לאחר מכן הביא המבקש את העניין לידיעת הערכאה העליונה, טען כי סיכויי הצלחתו בערעור גבוהים והעלה השגות על ממצאי הערכאה הנמוכה יותר באשר להתנהלותו ולמקורות חובו. כן נטען להתנהלות בלתי תקינה מצד המשיבים. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי ההליך המתאים אינו עיכוב ביצוע אלא בקשה לסעד זמני. בנוסף, ציין בית המשפט כי מתן עיכוב ביצוע מחייב התקיימותם של שני תנאים: סיכוי טוב להצלחה בערעור והוכחת נזק בלתי הפיך אם פסק הדין יבוצע באופן מיידי. מאחר שהמבקש לא התייחס לנזק הפוטנציאלי, קבע בית המשפט כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע, מבלי להידרש לדון לגופו של הערעור. משכך, נדחתה הבקשה ולא נפסקו הוצאות.