ת"צ 14353-06-17

תקציר

בית המשפט החליט לפסוק למבקש סכום מסוים של גמול בצירוף שכר טרחת עורך דינו של המבקש, כאמור בסעיף 9(ג) לחוק, בהתחשב בהוראות הקבועות בסעיפים 22(ב) ו-23 לחוק. על פי פסק הדין, המבקש יקבל 7,000 ₪ כשכר טרחה ועורך דינו של המבקש יקבל 40,000 ₪ שכר טרחה. ההחלטה מתבססת על כך שהבקשה הובילה לתוצאה הרצויה, וגרמה למשיבה להפסיק את נוהג הגבייה הבלתי חוקי. למרות היעדר השקעה או סיכון מיוחדים מצד המבקש, הבקשה תרמה להנחיית הציבור ונשאה מידה מסוימת של חשיבות ציבורית. בנוסף, נלקחו בחשבון ניסיונו הקודם של עורך הדין במקרים דומים והיעדר הכנה מהותית לבקשה ספציפית זו. בית המשפט בחר לאמץ את שיטת האחוזים, כפי שהוצעה בפסקי דין קודמים, לקביעת שכר טרחת עורך דין בתובענות ייצוגיות כספיות. על פי שיטה זו, האגרות מחושבות כאחוז מההקלה המוענקת לקבוצה. במקרה זה, מאחר והבקשה הביאה להפסקת פרקטיקת הגבייה הבלתי חוקית, הסכום שנחסך מהווה את הבסיס לחישוב האגרה. הסכום הצנוע יחסית שנחסך והיעדר סיכונים או השקעות משמעותיות בבקשה הביאו את בית המשפט לקבוע את הגמול ושכר הטרחה בסכומים האמורים. ההחלטה תועבר לשני הצדדים על ידי מזכירות בית המשפט.