תת"ע 4982-04-21

תקציר

פסק הדין דן בחוקיותן של שיטות שונות לאכיפת תעבורה ובקבילות ראיות מצולמות בבית המשפט. מסקנת החוק היא כי אכיפה באמצעות צילום היא חוקית ואינה פוגעת בזכות לפרטיות, וכי ניתן להשתמש בתמונות שצולמו על ידי שוטרים כראיה ללא צורך בהצגת הנגטיב המקורי. עוד קובע השופט כי המאשימה אינה נדרשת לציין את הזמן והמקום המדויקים של העבירה אם לא ניתן לבררה, וכי יש לצרף לתמונה פרטים רלוונטיים לעבירה, כגון השעה ומספר לוחית הרישוי, אך לא בהכרח להיות מוטבעים עליה. באשר למקרה הספציפי, בית המשפט מוצא את הנאשם אשם בעבירה של שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה. די בעדותו של השוטר, יחד עם רצף הצילומים שהוצגו כראיות, כדי להוכיח מעבר לספק סביר כי הרכב היה בתנועה וכי הנהג השתמש בטלפון נייד. החפץ המוחזק על ידי הנהג הוא בחזקת טלפון נייד, ועל הנאשם מוטל הנטל להוכיח אחרת, דבר שלא נעשה במקרה זה.