ע"א 600/71

תקציר

הכרעת הדין בתיק זה כרוכה בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לדחות בקשה לחופשה לצורך התגוננות בתובענה של פסק דין מקוצר. המערער, ישעיהו מינץ, המתגורר בארצות הברית, היה אחד מחמשת הנתבעים בתביעה שהגיש המשיב בשנת 1967. התביעה התייחסה לשני שטרי חוב, האחד על סך 10,000 לירות ישראליות והשני על סך 1,000 ליי. מיקומו של המערער לא היה ידוע באותה עת וההליכים נגדו עוכבו. בשנת 1971 איתר המשיב את המערער במהלך ביקור משפחתי בישראל ולאחר מכן הגיש המערער בקשה לחופשה כדי להגן על עצמו. רשם בית המשפט המחוזי סירב לקבל את תצהירו של המערער כראיה ודחה את בקשתו, ובעקבות ערעור זה. בית המשפט העליון קבע כי החלטת הרשם הייתה שגויה. יודגש כי על השופט לנקוט משנה זהירות בבואו לשקול שימוש בתצהיר כראיה ללא חקירה נגדית של המצהיר. העובדה שהמערער שוהה דרך קבע בארה"ב מהווה שיקול משמעותי ואין כל ראיה לכך שעזב את ישראל כדי להתחמק מחקירה. זאת ועוד, טענות ההגנה של המערער פשוטות והתגובה מיהרה לקבל פסק דין מקוצר. פסק הדין נגד המערער בבית המשפט המחוזי מתהפך אפוא והתיק מוחזר לבית המשפט קמא. בנוסף, חויב המשיב בהוצאות ערעורו של המערער, בסך 1,000 ל"י כולל שכר טרחת עורך דין.