ע"א 37902-06-14

תקציר

פסק הדין דן במספר תביעות שהעלו גלי-גיל והעירייה בנוגע להסכם השכירות שלהן למרכז ספורט. ראשית, בית המשפט קבע כי על גלי-גיל לשלם דמי שימוש כמפורט בהסכם ההקמה, וכי העירייה לא ויתרה על תשלום זה. בית המשפט דחה גם את טענות שני הצדדים בנוגע לשיעורים מקבילים שהציע הצד השני, וקבע כי אכן התקיימו שיעורים מקבילים וגרמו נזק לגלי-גיל, אותו יש לפצות בשיעור סביר של 2,000 שקל למנוי. סוגיית הליבה, בדבר האחריות לתשלום דמי חכירה למינהל מקרקעי ישראל, לא נבחנה די הצורך על ידי בית המשפט קמא, לטענת השופטים. הם ציינו כי כוונת הסכם הפשרה השני אינה ברורה באשר לשאלה האם על גלי-גיל או העירייה לשאת בעלויות החכירה העיקרית. בית המשפט מתח ביקורת על היעדר בחינת כוונת הצדדים והראיות שהוצגו, שהותירו שאלות חשובות ללא פתרון. מאחר שבית משפט קמא נעדר סמכות לדון בסכומים החורגים מסמכותו, ומאחר שלא היה צורך להכריע בשאלה זו לאחר קביעת הסכם הפשרה, הכריזו השופטים על חלק זה של ההחלטה כבטל. הם הגיעו למסקנה כי אם מי מהצדדים מעוניין לערער על תשלום דמי הניהול, עליו לעשות זאת בתביעה נפרדת בבית משפט מוסמך. בסך הכל, שני הערעורים נדחו, וכל צד היה אחראי להוצאות המשפט שלו.