ת"א 1524/00

תקציר

פסק הדין הוא לטובת התובעת, שביצעה עבודות בינוי ופיתוח עבור משרד הבינוי והשיכון הנתבע. בית המשפט מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 4,128,253 ₪, אשר יותאם לאינפלציה מיוני 1992 עד יוני 1995, ויישא ריבית מהחשב הכללי החל מיום 21.7.95. סכום זה מבוסס על הסכמת הצדדים כי התובעת תכסה את הוצאות הפיתוח עד להקמת האתר כולו. העבודה בוצעה בעיקר בין השנים 1991-1993, והצעת החוק הוגשה בשנת 1995 - מה שהוביל את השופט לחלק באופן שרירותי את ההוצאות בהתאם להתקדמות העבודה. כמו כן, השופט פוסק לתובע שכר טרחת עורך דין בשיעור של 15%, אשר יותאם גם הוא לאינפלציה ולריבית. התביעה כי המשרד יקצה לתובע קרקע נוספת לפיתוח נדחית, שכן השופט אינו מוצא כל ראיה להתחייבות כזו. פסק דין זה מבוסס על הסכמה בעל פה של הצדדים, הכרונולוגיה של האירועים והחוזה הסטנדרטי הרלוונטי לעבודות פיתוח. עילות התביעה של התובע - התחייבות חוזית ו/או שלטונית ועשיית עושר ולא במשפט - מתקיימות אפוא ברובן.