ע"ע 158/99

תקציר

הערעור מתייחס לסכסוך בין רופא, ששימש כרופא סניף במחוז תל אביב-יפו של המוסד לביטוח לאומי, לבין המכון עצמו. הרופא השתתף במכרז פומבי לתפקיד רופא המחוז ונבחר, אך בהמשך קיבל הודעה כי לא עבר את תקופת המבחן והוחזר לתפקידו הקודם. הרופא טען כי המכון החיל בטעות תקופת מבחן ארוכה יותר מזו שהתחייב לה וכי היה צריך להעניק לו את התפקיד לאחר התקופה הראשונה. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי נכונה טענת המערער כי תקופת הניסיון הייתה צריכה להיות שישה חודשים, בהיותו עובד מדינה, נכונה, אך הארכת התקופה לא הקנתה לו זכויות מוקנות. יתר על כן, בית הדין קבע כי תקופת ניסיון כשלעצמה אינה מזכה את העובד במעמד קבע בתפקיד, המוענק רק עם מילוי התנאים בהסכם הקיבוצי. הגם שהמכון שגה בכך שלא קיבל את הסכמת המערער להארכה, הטעות לא הייתה מהותית, ותקופת 12 החודשים הייתה סבירה. לפיכך, דחה בית המשפט את הערעור, אך לא חייב את המערערת לשלם את הוצאות המכון בהתחשב בנסיבות המקרה.