ע"ע 5158-10-11

תקציר

המועצה הדתית באילת העסיקה את המשיב כמשגיח כשרות. המשיב עבד במועצה בשנים 1979-2011 ופיקח על בתי מלון באילת. במסגרת תפקידו עבד בשבתות ובחגים, והתארח בבתי המלון עליהם פיקח, יחד עם משפחתו, באדיבות הוצאות המלון. עם זאת, הוא לא קיבל פיצוי כספי ישיר מהמועצה עבור עבודה זו. המשיב תבע את המועצה בגמול שעות נוספות, ובית הדין האזורי באר שבע פסק לטובתו והורה למועצה לשלם לו 55,206 ש"ח בתוספת ריבית. המועצה ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי ובמקביל הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בית הדין האזורי דחה את בקשת המועצה, מה שהוביל את המועצה להגיש בקשה חדשה לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין לעבודה נעתר לבקשת המועצה, ומעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור, בתנאי שהמועצה תפקיד את הסכום שנפסק בקופת בית הדין בתוך 14 יום. החלטה זו התקבלה לגופו של ערעור המועצה ולקשיים הכספיים שנקלעו למשיב. בית המשפט הדגיש כי מדובר בהחלטה חריגה, בהתחשב בכך שדחיית חיובים כספיים אינה מומלצת בדרך כלל.