עפ"ג 10867-11-20

תקציר

פסק הדין דן בעניינם של שני משיבים שניהלו "מיזם עסקי" שכלל התקנת מצלמות בבתי משפחות ישראליות כדי לשדר בשידור חי את חיי היומיום שלהן, לעתים קרובות כולל תכנים מיניים. המיזם הידרדר ליצירת אתרי פורנוגרפיה במעורבות קטינים. המשיבים הורשעו בשורה של עבירות חמורות, לרבות שימוש בגופם של קטינים לצורך פרסומי תועבה, הטרדה מינית ופגיעה בדיני הפרטיות. בית משפט קמא הטיל עונש של 18 חודשי מאסר בגין האישום הראשון ו-5 שנים בגין האישום השני, כאשר חלק מרכיבי העונש מתייחסים לכל משיב באופן ספציפי. המדינה ערערה וטענה כי יש לראות בכל אישום אירוע נפרד ולכן העונש הכולל צריך להיות גבוה יותר. בית המשפט המחוזי נעתר לכך, תוך שהוא מדגיש את חומרת מעשיהם של המשיבים, את הפגיעה בקטינים ואת הצורך במסר הרתעתי ברור. בית המשפט החמיר את העונש על שני המשיבים והטיל 36 חודשי מאסר על המשיב 1 ו-30 חודשי מאסר על המשיב 2. פסק הדין גם פירט את ההשפעות המצערות של העבירה על הקטינה, משפחתה ואחיה, והדגיש את הצלקות הנפשיות שישפיעו לנצח על חייה של הקטינה. ככלל, פסק הדין נועד לאזן בין הצורך בהרתעה פרטנית – נוכח חומרת העבירות והפגיעה שנגרמה – לבין אפשרות השיקום של המשיבים.