רע"א 15663-07-20

תקציר

המבקש ביקש לערער על החלטת בית משפט השלום לעכב את הליכי ההוצאה לפועל בעניין חוב כספי. התיק התנהל הלוך ושוב בין מספר ערכאות, כאשר המבקש טען כי גביית החוב על ידי המשיב באמצעות שעבוד על כספי התגמול של המבקש בהסכם הלוואה אינה חוקית. המבקשים טענו כי חתימתם על המסמכים הרלוונטיים זויפה וכי אופן הגבייה יגרום להם נזק בלתי הפיך, לרבות מיסוי על מימוש מוקדם ואובדן הפוליסה. המשיב טען מנגד כי המבקש היה מודע לחוב ולאמצעי הגבייה משנת 2017 ולא חלק עליו עד שעה מאוחרת הרבה יותר. עוד טען המשיב כי סיכויי ההצלחה של המבקש נמוכים, מה גם שהם לא הביאו כל ראיה מעבר להצהרותיהם שלהם. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור, והסכים עם בית משפט השלום כי בעוד שהמבקש צריך לקבל את יומו בבית המשפט, סיכויי ההצלחה אינם גבוהים. זאת ועוד, בית המשפט המחוזי הסכים כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש, במיוחד בהינתן היותו של המשיב מוסד יציב כלכלית. בית המשפט הדגיש את שיקול הדעת הרחב של בתי המשפט הפרוצדורליים בבואם להחליט על שהיות והדגיש כי התערבותו שמורה למקרים חריגים, מה שלא היה. לפיכך, הבקשה נדחתה ללא תגובת המשיב, ולא נפסקו הוצאות.