ע"א 2154/07

תקציר

מדובר בסכסוך בין שתי חברות המייצרות מכשירים לקיבוע מסכי מחשב לשולחנות. נובל בידור בע"מ (נובל), התובעת, מערערת על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לדחות את הטענות בדבר גזל סודות מסחריים והפרת חובת אמונים נגד עוזיאל בריח וחברתו פרוטקשן בולט. בתוך כך, בריח מערער על החלטת בית המשפט להעניק לנובל צו מניעה קבוע ופיצוי בגין ייצור ושיווק מוצר דומה לזה של נובל. בית המשפט הגבוה לצדק משרטט תחילה את השתלשלות ההליכים המשפטיים, לרבות צו המניעה הארעי שניתן לנובל בשנת 2001, חוות דעת המומחה שאישרה את הפטנט של נובל אך לא מצאה הפרה על ידי בריח, ופסק הדין של בית המשפט המחוזי משנת 2007. בית המשפט המחוזי פסק לטובת נובל בעילה של הפרת זכויות יוצרים, גניבת עין ועשיית עושר ולא במשפט, מה שהוביל לצו מניעה קבוע ולפיצוי כספי לנובל. בניתוחה מתייחסת השופטת נאור לשני הערעורים. היא מסכימה עם דחיית טענותיה של נובל בדבר גניבת סודות מסחריים והפרת חובת אמונים על ידי בית המשפט המחוזי, ואינה מוצאת ראיות מספיקות לביסוס טענות אלה. באשר לערעורו של בריח, מסיקה השופטת נאור כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין עוולת גניבת העין היה מוצדק וכי אין צורך לבחון את הטענות הנוגעות לעשיית עושר ולא במשפט. היא מדגישה כי עוולת גניבת העין, המגינה מפני התפיסה המטעה כי מוצר שייך לעוסק אחר, נבדלת מהפרת פטנט. לפיכך, המוצר של בריח, אף שלא הפר את הפטנט של נובל, נהנה שלא בצדק מהמוניטין של נובל, והצדיק את צו המניעה הקבוע. השופטת נאור דוחה גם את טענותיו של בריח כנגד הפיצוי שנפסק לנובל, ואינה מוצאת עילה להתערב בממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי בנוגע לשימוש בקטלוג של נובל ולאופי המטעה של המוצר של בריח. לבסוף, היא קובעת כי הקריטריונים להשבה לפי דיני עשיית עושר אינם מתקיימים במקרה זה, ושני הערעורים נדחים ללא הוצאות.