ע"א 471/89

תקציר

ענייננו בתאונת דרכים שהביאה למותו של קאיד סולימאן קוואס, עם אלמנתו וילדיו כמשיבים ומגן דוד אדום כמעסיק והמערער. בית המשפט המחוזי פסק תחילה לטובת המשיבים, ופסק להם 25% מסך הנזק שנגרם להם, שהסתכם ב-96,538.75 ₪, לאחר שהכיר בתאונה כתאונה הקשורה לעבודה. שני הצדדים ערערו על פסק הדין. בית המשפט העליון, בפסק דינו, קיבל את ערעור המערערת, ודחה את ערעורם הנגדי של המשיבים ואת כל התביעות לפיצויים נוספים. בית המשפט קבע, כי מאחר שתגמולי המוסד לביטוח לאומי שקיבלו המשיבים עלו על הנזק שנגרם להם, אין עילה לפיצוי נוסף לפי סעיף 152(ג) לחוק הביטוח הלאומי. יתר על כן, בית המשפט מצא ספקולטיביות בתביעות המשיבים להפסד פנסיה, פיצוי בגין ימי מחלה שלא נוצלו ופיצויי פיטורים שקוואס היה מקבל עם פרישתו. גם אם תביעות אלה היו מתקבלות, הפיצוי הנזיקי עדיין היה "נבלע" בקצבאות המוסד לביטוח לאומי. נמתחה ביקורת על כך שלא הציגו את כל ראיותיהם בערכאה הראשונה, ובקשתם להגיש ראיות נוספות בערעור נדחתה. השופט ט' אור, יחד עם השופטים א' ברק וש' לוין, פסק כי המשיבים יישאו בהוצאות המערער בשתי הערכאות, וקבע את הסכום על 5,000 ₪.