עב"ל 16165-11-23

תקציר

תיק הערעור נסוב סביב בסיס השכר הראוי לחישוב קצבת נכות לאדם שהוכר כנפגע עבודה. המערערת טענה כי שכרה בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה בעבודה לא שיקף נאמנה את הכנסתה הרגילה, שכן בריאותה כבר התדרדרה ופגעה ביכולתה לעבוד. עם זאת, השופטים הגיעו למסקנה כי הוראות החוק והפסיקה הקיימת קובעות כי בסיס השכר ייקבע על בסיס רבע השנה שקדמה למועד הפגיעה בעבודה, שבמקרה זה לא היה שנוי במחלוקת כי הוא 18.7.2012. תקופה זו, אפריל-יוני 2012, שיקפה את הכנסתו של המערער כשכיר בלבד, ובכך שימשה בסיס ראוי לחישוב. השופטים הכירו במקרים חריגים שבהם שיטה זו אינה משקפת במדויק את שכרו הרגיל של אדם, אך לא מצאו עילה משפטית המצדיקה חריגה משיטת החישוב המקובלת במצבו של המערער. כן נדונו תקנות המאפשרות השלמת הכנסה וירטואלית, אך לא הוחלו על נסיבותיו של המערער. יתר על כן, המערערת בחרה מרצון את מועד הנכות ליום 18.7.2012, דבר שחיזק עוד יותר את תקופת הקביעה לבסיס השכר. בסופו של דבר, השופטים לא מצאו פגם בבסיס השכר המחושב והחליטו לדחות את הערעור מבלי לפסוק הוצאות משפט למי מהצדדים.