ער"מ 32164-04-21

תקציר

פסק הדין דן בערעוריהם של שני צדדים שלא עמדו במועד האחרון להגשת ערעור, וכן ביקשו מהמשיבים לחשוף מסמכים מסוימים. השופט מתייחס בהרחבה למקרי עבר ולמסגרות רגולטוריות בעת הכרעתו בערעורים. העיקרון המנחה הראשון שהובא הוא כי אל לה לערכאת הערעור להתערב בהחלטותיו של בית משפט קמא, ובפרט בהחלטות פרוצדורליות. בשאלת החמצת המועד צידד השופט במשיבים וקבע כי לא היו נסיבות מיוחדות המצדיקות את השיהוי. השופט בוחן גם את סיכויי הצלחת הערעור, ומוצא כי הסיכויים לכך נמוכים. לפיכך, הערעור נדחה, למרות שהוגש באיחור. באשר לחשיפת מסמכים, מפנה השופט לתקנות העבודה הרלוונטיות, שמטרתן העיקרית היא חשיפת האמת ועשיית צדק. השופט בוחן את בקשת הגילוי על פי אמות המידה של הרלוונטיות, נסיבות המקרה והנזק הפוטנציאלי לצדדים המעורבים. נמצא כי המסמכים המבוקשים, טופס 126, אינם רלוונטיים לטענות המערערים, ויתרה מכך, גילוים יפגע בפרטיות עובדי המשיבים. עוד מציינת השופטת כי קיימות דרכים אחרות בהן יכולים המערערים להוכיח את טענותיהם מבלי להיזקק למסמכים המבוקשים. מאחר שהחלטות הרשמים נמצאו חוקיות, הערעורים נדחים. לבסוף, מחייבים המערערים לכסות את הוצאות המשיבים.