ת"ח 33507-06-11

תקציר

פסק הדין נסוב סביב שתי תביעות שהוגשו על ידי Amathus Aegeas Ltd (Amatus) ומרדכי ברדוגו בנוגע למעצר הספינה מיראז' I, שנקראה בעבר מג'יק I, ומכירתה לאחר מכן. התביעות ביקשו, בין היתר, לחייב את האנייה לפצות את התובעים בסכומים ששולמו לכיסוי אגרות שונות, לרבות אגרות נמל, בהן חייבת האנייה. המחלוקות התמקדו בשאלה האם התובעים אכן שילמו אגרות אלה והאם היה להם שעבוד ימי על האנייה, אשר יעניק להם עדיפות בקבלת תשלומים מתמורת מכירת האנייה. בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו ומצא כי אמטוס אכן שילמה תשלומים לרשות הנמלים הקפריסאית לצורך הסדרת חובות האנייה, ותשלומים אלה לא הופרכו כראוי על ידי הנתבעים. עם זאת, חלק מהתשלומים שנתבעו על ידי אמטוס לא נחשבו לדמי נמל ולכן לא נכנסו להגדרת האגרות הזכאיות לשעבוד ימי. בית המשפט הורה לאמטוס לספק טבלה מפורטת המפרטת את התשלומים שהם אכן דמי נמל או תשלומי אגרות דומים כהגדרתם בסעיף 41(2) לחוק הספנות (כלי שיט). באשר לתביעתו של מרדכי ברדוגו, קבע בית המשפט כי לא הוכח די הצורך כי העביר תשלומים ישירות לרשות נמלי קפריסין בגין דמי נמל. לפיכך, נדחתה תביעתו לשעבוד ימי על כלי השיט בהקשר זה. עם זאת, לברדוגו עשויה להיות תביעה נפרדת נגד בעלי האוניות או החברה המפעילה בגין התשלומים שביצע. בית המשפט הגיע למסקנה כי לאמטוס היה שעבוד ימי על כלי השיט מיראז' I, כהגדרתו בסעיף 41(2) לחוק הספנות (כלי שיט), בגין התשלומים ששילמה לכיסוי חוב דמי הנמל של האנייה. שעבוד זה העניק לאמטוס עדיפות על פני תביעות נושים אחרים, לרבות כאלה שיש להם שעבודים על הספינה. סכום החוב המובטח בשעבוד ימי זה היה אמור להיות מפורט על ידי אמטוס בטבלה שהוגשה לבית המשפט. בינתיים נדחתה תביעתו של מרדכי ברדוגו לשעבוד ימי, אך הוא שמר לעצמו את הזכות לפנות לאפיקי החזר אחרים.