בש"א 1640/04

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הטענות שהוצגו על ידי שני הצדדים וקבע כי יש לדחות את בקשת הדחייה. החלטה זו מתבססת על תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת לבית המשפט לתקן כתבי טענות על מנת ללכוד במדויק את השאלות שבמחלוקת בין הצדדים. על פי פסק הדין, בעל דין רשאי בדרך כלל לתקן את כתבי הטענות שלו כל עוד הדבר נחוץ לצורך הדיון בשאלה האמיתית שבמחלוקת, וחריגים לכלל זה נדירים ושמורים למצבים של פגיעה בצד השני, שיהוי או חוסר תום לב. במקרה הספציפי הזה, ביקש המבקש לתקן את כתב ההגנה שלו בנוגע לתביעה להתחשבנות בין הצדדים. התיקון אמנם מתייחס למחלוקת המרכזית, אך הוא התבקש בשלב מאוחר, לאחר שכבר ניתנו עדויות עדים. בית המשפט ציין כי העדים המרכזיים של המבקש לא נחקרו בעניין הספציפי הנדון וכי התרת התיקון תחייב עדים אלה להעיד פעם נוספת, דבר הגורם להתארכות מיותרת של ההליך המשפטי. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי המבקשת הייתה מודעת להוראות הרלוונטיות במחירון, שהיוו את הבסיס לתביעה, בניגוד לטענת המבקשת כי לא הייתה מודעת לסעיפים אלה. בית המשפט הדגיש כי המסמך המדובר הוכן על ידי המבקש והיה חלק בלתי נפרד מהחוזה. טענת המבקשת כי רק לאחרונה נודע להם על סעיף זה לא הייתה משכנעת, במיוחד נוכח עדותה של גב' אברמוביץ', שאישרה את ידיעתה על המצב משנת 1999 ואת מעורבותה בהתדיינויות קודמות הקשורות אליו. ישנו היבט קריטי נוסף המשפיע על החלטת בית המשפט. עילת התביעה שביסוד תביעת המבקש פקעה כבר בעת הגשת בקשת התיקון. התרת התיקון תאפשר למבקש לעקוף את תקופת ההתיישנות ולזכות ביתרון בלתי הוגן על פני המשיב. מאחר שהתיקון ישלול מהמשיב הגנה תקפה, הוא יגרום לדעה קדומה מופרזת. על פי תקדים משפטי מבוסס, אין להתיר תיקונים המיטיבים עם המבקש על חשבון המשיב, ללא כל תמורה. סיכומו של דבר, הבקשה לתיקון כתב ההגנה נדחית. המבקש חויב בהוצאות המשיב שהוצאו לו בשלב זה של ההליך, בסך 5,000 ₪, כולל מע"מ. המבקש מופנה להציג את ראיותיו ביום 4.11.2004, ועליו להגיש את כל התצהירים התומכים עד ליום 15.10.04. החלטה זו ניתנה שלא בפניה ב-24 באוגוסט 2004.