הפ"ב 16603-01-12

תקציר

המבקש, שחקן כדוריד, חתם על הסכם העסקה עם קבוצת מכבי תל אביב בכדוריד (המשיבה) בשנת 2009. מחלוקת התעוררה עם שובו של המבקש ממשחק בחו"ל בנוגע לפרשנות ההסכם, והובאה בפני בורר. המבקש ביקש להשיב לצוות המשיב, תשלום שכר מלא, פיצוי בגין תקופות שונות ופגיעה בשמו הטוב והשבת כספים. הבורר קבע כי על המשיב לאפשר למבקש לשחק ולשלם לו בהתאם או לשחררו ולשלם פיצויים בסך 80,000 ₪, עליהם ערער המבקש. המבקש עתר לביטול פסק הבורר בשלושה טעמים עיקריים: הבורר חרג מסמכותו, נמנע מלהכריע באחד העניינים שהוגשו לו, ופסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור. בית המשפט דחה את טענות המבקש, בקובעו כי הבורר פעל במסגרת סמכותו, הכריע בכל העניינים וכי פסק הבוררות אינו נוגד את תקנת הציבור. אי שביעות רצונו של המבקש לבדה לא הספיקה כדי להצדיק את ביטול פסק הבורר. לפיכך, דחה בית המשפט את הבקשה ואישר את פסק הבורר. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם.