בש"פ 8009/07

תקציר

בית המשפט בחן בקשה לדחייה ובסופו של דבר דחה אותה. המשיב טען כי הבקשה אינה מציגה עיקרון משפטי משמעותי המצדיק דיון נוסף וכי יש לדחות את טענות העותר לגופן. המשיב הדגיש כי אם התפיסה היא לצרכי חילוט, יש הצדקה לערבות כספית התואמת את שווי החפץ. בית המשפט אישר את עמדת המשיב כי נסיבות חריגות עשויות לאפשר עיון בבקשות ההגנה במעמד צד אחד, אך לא כפרקטיקה מקובלת. מחלוף הועמד לדין לפי פקודת המכרות בגין חציבה ללא רישיון, ונשא עונשים חמורים. הפקודה מאפשרת חילוט רכב אם בעליו הורשע בשימוש בו בעבירה, החלטה המעוגנת בפקודת סדר הדין הפלילי המאפשרת למשטרה לתפוס חפצים הקשורים לעבירות. תפיסת הרכב הייתה חוקית על בסיס יסוד סביר של מעורבות בלתי חוקית בכרייה. עם זאת, החזקה נוספת על ידי המדינה תלויה במטרת התפיסה, כגון חילוט, ראיות או מניעת פשע. בית המשפט קבע כי התנאים המגבילים הנוכחיים לשחרור הרכב מאזנים כראוי בין זכויות הקניין של המבקש לבין מטרות המדינה. ניסיונו של העותר להגיש ראיות לבית המשפט בלבד נדחה, שכן הגשה כזו, שמטרתה להבליט סתירות עדות, לא תפגע בהגנה אם תימסר למשיב. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, תוך אשרור מחדש של החלטת בית המשפט המחוזי ושמירה על אמות המידה המשפטיות לתפיסה ולטיפול בראיות.