בש"פ 5724/11

תקציר

המדינה ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב להקל בתנאי שחרורו של אדם המואשם בשורה של עבירות, בהן הצתה בנסיבות מחמירות, סחיטה והחזקת סמים, שבוצעו כולן בתוך תקופה של שלושה חודשים. בית המשפט, שהכיר במסוכנותו של המשיב, הורה על תסקיר משלים בדבר עמידתו האפשרית במעצר בית. הדו"ח הכיר במסוכנותו של המשיב אך ציין את הפיקוח על בני המשפחה כחלופה מעשית למעצר. בית המשפט, בהחלטתו מיום 5.5.2011, הורה על שחרורו של המשיב בתנאי מעצר בית מחמירים, לרבות פיקוח אלקטרוני. בהמשך לכך, ניתן למשיב היתר להשתתף בישיבות שבועיות ולהסיר את האזיקים האלקטרוניים. עם זאת, ערעור המדינה על החלטה זו מדגיש את שלב השיקום המוקדם של המשיב ואת הסיכון הפוטנציאלי להסרת הניטור האלקטרוני. ההגנה טענה כי המשיב לא שב ופגע במשך שש עשרה שנים ועמד בתנאי השחרור, דבר המצדיק הקלה מסוימת בחזרתו למעגל העבודה. לאחר ששקל את חומרת העבירות, תקופת מעצר הבית והעמידה בתנאים, דחה השופט את הערעור ואישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר לאפשר למשיב לעבוד מחוץ לבית תחת פיקוח צמוד. עם זאת, מתוך הכרה במסוכנותו של המשיב ובשלב המוקדם של השיקום, פסק השופט לקיים פיקוח אלקטרוני במהלך מעצר הבית. לפיכך נדחה הערעור, למעט סוגיית האיזוק האלקטרוני, שתישאר על כנה עד לצו חדש מבית המשפט המחוזי.