פר"ק 43400-02-19

תקציר

השופט קבע כי המשיבים מר אהרון, מר אביאל ומר ישי פעלו במרמה והעבירו את פעילות חברת דיאט לחברת אקסקלוסיב לצורך הברחת נכסים. שלושת המשיבים, שהם בני משפחה, פעלו כיחידה מלוכדת אחת לניהול ותפעול שתי החברות. הם היו מודעים לקשיים הכלכליים של דיאט אך המשיכו להפעיל את העסק ולהעביר את פעילותו לחברה אחרת בבעלותו של מר אביאל. פעולה זו, לצד אי סדרים נוספים, נעשתה כדי להתחמק מחובת פירעון חובותיה של דיאט, שהסתכמו במיליוני שקלים. עוד קבעה השופטת כי הסכם המכר בין דיאט לאקסקלוסיב נערך למראית עין בלבד, ללא כל היגיון כלכלי או עסקי, ובכוונה להונות את הנושים. בנוסף, מר אהרון נטל על עצמו התחייבויות בשם דיאט, ביודעו שהחברה אינה מסוגלת לפרוע את התחייבויותיה, ועסק בהעדפת נושים אסורה על ידי פירעון סלקטיבי של חובות שהוא עצמו ערב להם. השופט הגיע למסקנה כי פעולות המשיבים מילאו את התנאים הנדרשים בסעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות, המצדיקים את אחריותם האישית לחובות החברה. המשיבים חויבו לשלם למפרקים הוצאות ושכר טרחת עורך דין, כאשר הסכום המדויק ייקבע לאחר שהמפרקים יסיימו את עבודתם. פסק הדין אף הותיר על כנו צווי מניעה וצווי עיקול על נכסי המשיבים עד לדיון והכרעה נוספים.