הפ"ב 3256-12-14

תקציר

פסק הדין דן בבקשה למחוק את הרשם כצד וקובע כי הרשם פעל במועד ולא עקף החלטות כלשהן. לאחר מכן הוא מתעמק בטיבו של ההקדש, ומסכים עם המשיבים כי הוא אכן הקדש, למרות טענתו האחרונה של המשיב כי הוא לא. השופט מסכים גם עם עמדת הרשם כי עניינים הנוגעים להקדש מצויים בסמכותו הבלעדית של בית המשפט המחוזי לפי חוק הנאמנות, וכי הסכמת הצדדים לבוררות אינה משתרעת על עניינים בעלי סמכות עניינית. מאחר שהתביעה האזרחית מבוססת על חוק הנאמנות, יש לדון בה בבית המשפט המחוזי, כאשר רשם ההקדשות הוא צד, ולא בדרך של בוררות. השופט פוסק כי הבורר נעדר סמכות במקרה זה ומבטל את פסק הביניים ובכך מבטל את הליך הבוררות כולו. כתוצאה מכך, תחזור התביעה להליך אזרחי בבית המשפט המחוזי. לבסוף, השופט מורה לסגור את שני התיקים ולא פוסק הוצאות למי מהצדדים.