בש"פ 9217/20

תקציר

פסק הדין דן בחזקת המסוכנות הסטטוטורית של המערערים, שביצעו לכאורה עבירות של שימוש בכלי ירייה, כמפורט בסעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים. חזקה זו קשה להתגברות והיא מצדיקה את מעצרם. חומרת העבירות שבוצעו, הכוללות ירי של כ-40 כדורים לעבר דירת מגורים לאור יום, מהווה סכנה ממשית לחברה. העובדה שלא היו הרוגים נחשבת לנס, המדגישה את הזלזול הפזיזה של המערערים בחיי אדם. בית המשפט מכיר בכך שייתכן שחלק מהאישומים אינם נתמכים בראיות מספיקות, אך די בתשתית הראייתית הקיימת לעבירות אחרות, כגון שימוש בנשק חם, כדי לעצור אותם. יתר על כן, המסוכנות הנשקפת מהמערערים גוברת על הצורך לבחון את המפקחים המוצעים או לשקול חלופות מעצר, מה גם ששירות המבחן כבר העריך את חוסר יכולתם למלא את התפקיד ביעילות. בהתחשב בנסיבות, החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערערים מאחורי סורג ובריח מוצדקת, והערעורים על החלטה זו נדחים. פסק הדין מחזק את חומרת עבירות הנשק ומדגיש את מחויבותו של בית המשפט לשלום הציבור.