ת"צ 59994-01-20

תקציר

השופט קבע כי אין בסיס לאישור התביעה הייצוגית נגד החיובים הרטרואקטיביים של העירייה בארנונה. המבקשים לא הצליחו להוכיח כי התביעה עמדה בתנאים הנדרשים לאישור תובענה ייצוגית כאמור בחוק תובענות ייצוגיות. זאת ועוד, המבקשים לא הוכיחו קיומה של עילת תביעה אישית, ואף לא הוכיחו כי התביעה מעוררת שאלות משותפות של עובדה ומשפט או כי קיימת אפשרות סבירה שהשאלה המשותפת תוכרע לטובת הקבוצה. טענת המבקשים נסובה סביב הטענה כי הארנונה שנדרשו מהם היו חיובים רטרואקטיביים שלא כדין. השופט קבע כי לא מדובר בחיובים רטרואקטיביים אלא במיסים שלא שולמו משנת 2011, שנדרשו בעקבות עיכוב בהודעת המבקשים על הפסקת החזקה. החוב, אם כן, לא שולם ולא היה תוצאה של חיוב חדש. המבקשים, שלא הציגו כל ראיה לסתור זאת, לא עמדו בנטל ההוכחה הראשוני המוטל עליהם לאישור התובענה הייצוגית. בנוסף, הדגישה השופטת כי טענת המבקשים כי מכתב ההתראה נשלח לאחר תקופת ההתיישנות אינה מהווה חיוב רטרואקטיבי, והפנתה לפסקי דין קודמים שהבדילו את המקרה הנוכחי מהנסיבות. יתר על כן, גם ייצוגם של המבקשים ובאי כוחם נמצא מפוקפק. מכל הטעמים הללו נדחתה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, והמבקשים חויבו בהוצאות המשיב בסך של 20,000 ₪.