ת"צ 11028-12-18

תקציר

התיק נסוב סביב בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין חישוב קצבת הפנסיה של עובדי משרד החינוך שהשתתפו ברפורמת "עוז לתמורה". המבקשת, מורה במקצועה, טענה כי שיטת חישוב הקצבה הפנסיונית שגויה וביקשה לייצג קבוצה של עובדים שנפגעו באופן דומה. עם זאת, בית הדין לעבודה דחה את הבקשה לאישור. בית המשפט ביסס את החלטתו על מספר גורמים. ראשית, המבקש נפל תחת החריג הקבוע בסעיף 10(3) לחוק תובענות ייצוגיות, המונע מעובדים הכפופים להסכם קיבוצי להגיש תובענה ייצוגית. המבקשת, עובדת משרד החינוך, יוצגה על ידי הסתדרות המורים, ארגון עובדים מתפקד. לפיכך, הליך התובענה הייצוגית לא היה הדרך היעילה ביותר למימוש זכויותיהם של המבקש וחברי הקבוצה. שנית, המבקשת לא פנתה לארגון המורים טרם הגשת הבקשה, דבר שפגע בעקרון תום הלב ובדרישת הפסיקה למיצוי מערכות יחסי העבודה הקיבוציים. שלישית, הבקשה לא הועילה באופן משמעותי להשגת פתרון, שכן המשא ומתן בין הסתדרות המורים למדינה נמשך עוד לפני הגשת הבקשה, והתביעה הייצוגית לא האיצה את ההליך. יתר על כן, מורכבות הסדרת הנושא וההסכמים הקיבוציים הקיימים הצביעו על כך שהתביעה הייצוגית אינה ההליך המתאים. לבסוף, המבקש לא הצליח להוכיח כי הבקשה תרמה להאצת המשא ומתן. לפיכך, אישר בית המשפט את הסתלקותה של המבקשת מהבקשה אך דחה את בקשתה לגמול ושכר טרחת משפט, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים. החלטה זו נועדה לעודד תובענות ייצוגיות ראויות תוך מניעת ניצול לרעה של ההליך והבטחת ההגנה על זכויותיהם של בעלי עניין.